עו"ד חן בוארון מארחת את היזמית והקבלנית בילי ויצמן רובין

בילי רובין ויצמן יזמית וקבלנית נדלן היחידה בארץ.

בילי יש לך פה עניין עם פועלי בניין שאוהבים אותך עד ראש הגג

קשה להם עם בילי

למה?

כי אני חושבת שקשה להם לקבל מאישה הוראות מה לעשות ואיך לעשות. הדבר הכי חשוב בעבודה שלנו זה לדעת מה את רוצה, בגלל זה יש לי שם מאוד יפה באתרים. אף אחד לא קורה לי בילי, השם שלי זה אום חליל וחליל זה חברון בערבית אז האמא מחברון. עצם העובדה שאת יושבת עם פועלים ערבים ויש אישה שאומרת להם מה לעשות זה קשה, אבל אנחנו יודעים להתגבר על הנושא הזה ואנחנו יודעים איך לעשות את הדברים ולבנות את הבניינים הכי יפים בארץ.

אבל איך הם מקבלים את זה? אני יכולה להגיד לך, מהניסיון שלי לפעמים מתקשרים אלי ואומרים לי "שלום הגעתי למשרד עורכי דין?" אני אומרת "כן" אומרים לי "אפשר לדבר עם עורך הדין" אני אומרת להם "אני עורכת הדין" אז אומרים לי " הא חשבנו שזה בן סליחה…" כאילו לא חושבים שאולי זה יכול להיות עורכת דין

מסכימה איתך, אצלי זה אחרת, כי תמיד בישיבות אומרים בילי, בילי זה שם מאוד גברי, פתאום נכנסת אישה גבוהה, שיער קצר, בדרך כלל אני נכנסת אחרונה לישיבות, כי אני נותנת להם להבין  "מה רגע בילי? זה לא בן? זה לא גבר?" אני אומרת "עד כמה שניראה לי שזה לא, יש פה אישה שיושבת" ואז כזה נופל להם האסימון והם לא מבינים, מתחילה להרגיש איך אנשים זזים בכיסא ולא מרגישים בנוח, אבל תוך דקה וחצי שתיים אין להם ברירה, הם צריכים להבין שיש פה אישה שמבינה ויודעת מה לעשות.

נכון. אני לגמרי מסכימה איתך. גם אני שמתחילה לדבר איתם בהתחלה הם מתייחסים אלי "אה חשבתי את המזכירה שלו" / "אה חשבתי את העוזרת" ופתאום אני עורכת הדין וברגע שאני מתחילה לדבר והם מבינים שיש מן דמות סמכותית מולם.

אני מכירה גם את זה, כמה פעמים שנכנסתי שאלו "היי סליחה את יכולה בבקשה להביא לנו קפה / אפשר לקבל תה" ומיד אין בעיה, אני הולכת אני מכינה, אני עושה את הכל ואז אני באה ויושבת במקום שלי ואז פתאום אנשים "וואוו" פתאום "סליחה.." כאילו איזה אומץ זה, אבל מעט מאוד נשים יכולות לעשות את זה כשהן מרגישות ביטחון. מי שלא מרגישה בטחון אני חושבת שברגע שהיא תכנס ויגידו לה "קפה או תה" היא תתחיל להתקפל, אבל אנחנו צריכות להיות חזקות ולהבין שגם אם מנסים להוריד אותנו בכל מיני דברים, אם אנחנו יודעות לעמוד על שלנו אז זה שלנו.

לגמרי. אני לא חשובת שזה פחות מכבד להכין קפה או תה, אבל…

ממש לא, אני גם לא חושבת, המון פעמים אני במשרד יושבת ושואלת אותי המזכירה "בילי להכין לך קפה" , אז אני אומרת "בואי שבי, אני אכין לך". אני שווה בין שווים, כולם אצלי אותו דבר זה לא משנה אם זה המזכירה או מהנדס או הפועל בניין. כשאני באה לאתר ויש חומוס וכולם יושבים ואוכלים חומוס, אני יושבת עם כולם ואוכלת את החומוס עם הפול ועם הזעתר בידיים כמו כולם, עם כל האלגנטיות שלי. ובגלל זה אני חושבת שזה מה שנותן לאנשים להרגיש נוח איתי, ככה אני חושבת, יכול להיות שאני טועה, אבל אני חושבת שאלה הדברים שצריכים להיעשות, אנחנו צריכים להיות שווים בין כולם.

אני אגיד לך משהו, היום מאוד באופנה להגיד "העצמה נשית" ו"לחזק את הנשים" ואיפשהו אני אמביוולנטית לגבי זה. אני אסביר, מצד אחד, לא צריך להגיד העצמה נשית, כי עצם העובדה שאתה אומר את זה, זה אומר שיש איזשהם פערי מעמדות, שצריך להעצים אותם, שזה לא באמת שווה אז צריך לבוא ולהעצים נשים, אז אני אומרת אנחנו כבר פתאום שמים על הבמה לבוא ולהגיד שאין שוויון ואולי זה לא נכון להגיד. מצד שני, עם כמה שאני יכולה להיות תמימה ולעצום עיניים ולהגיד שזה לא קיים, אני מרגישה שזה קיים, כי גם אני כעורכת דין אפילו מאוד צעירה או בהתמחות שלי עבדתי במשרדים מאוד מאוד מצליחים בתחום הנדל"ן וכולם היו גברים, כל האנשים במשרד גברים, רק חן אישה היחידה.

אז קודם כל את מבינה מה שאני מרגישה כל יום. אני חושבת שכן יש שוויון, אני יכולה להגיד לך דבר אחד- אם אני באה למכרז לצורך העניין, לקחת עבודה והיזם חבר טוב של אחד הקבלנים מהצבא / משעורי הספורט / מכל דבר אחר, באופן אוטומטי וטוטאלי הוא דבר ראשון יבחר אותו. יש לו עדיפות עלי, ואת מרגישה את זה ואני חושבת שלכן אחת הסיבות שקם פורום לנשות הנדל"ן, שאישה תעזור לאישה ואישה תפרגן לאישה. היום גם נחתם הסכם לביני ולבין חברת טרטקו שננה המנכ"לית של החברה, הכרנו דרך פורום נשות הנדל"ן ועשינו העצמה ושיתוף פעולה של הדברים האלה יחדיו ואני חושבת שאם אנחנו נדע לפרגן אחת לשנייה, נדע להעצים אחת את השנייה, נדע בעצם לבוא ולתת אחת לשנייה את הטיפים והכלים להצליח יחדיו, אנחנו על הסוס, רק נשים יכולות לנצח. תסתכלי   איפה שיש קורונה, שנשים מנהלות את זה יש הצלחה, איפה שיש גברים, ההצלחה היא פחותה.

כן אני גם האמת התחלתי להיות קצת מעריצה של יפעת ששה ביטון, שהיא גם הייתה בכנס.

אישה מדהימה. לדעתי יפעת צריכה לרוץ, יש לה עקרונות, היא לא  מוותרת, מה שהיא חושבת היא באה ואומרת, היא שמה על השולחן, היא לא פוחדת מאף אחד,  לא מעניין אותה כן לקבל שרה או לא, מעניין אותה הכלל, האוכלוסייה, מה שלצערנו שכרגע הרב שבכנסת פחות ופחות איכפת ממה שקורה איתנו כעם, אלא כל אחד יותר דואג לכיסא שלו וזאת אחת הסיבות שהזמנתי אותה, כי היא אישה שתורמת ונותנת העצמה וכוח להרבה נשים להצליח.

ומה היית ממליצה לנשים שהיו רוצות להיכנס היום לתחום הזה, להיכנס או לא להיכנס?

בטח שלהיכנס, קודם כל אני מאמינה שאישה שרוצה משהו ויש לך חלום, היא חייבת לממש אותו.  אני מסמנת מטרות ואני יודעת את זה. אחד מהאנשים שהיה הכי קרוב אלי ובעצם דרכו התחלתי את החיים שלי בעולם הנדל"ן זה היה יצחק תשובה ופעם הוא אמר משפט "תנו לה יעד היא כובשת אותו, אל תפריעו לה בדרך" וזה בדיוק העניין  שאני רוצה משהו אז אני עושה את זה וזה היעד שלי. לכל אישה אני אומרת, אם יש לה חלום והיא רוצה לא משנה מה, נדל"ן / לא נדל"ן, מה שאת רוצה, אם את תגשימי את זה, זה יהיה לך. וזה הטיפ שלי תמיד לכולם. מי שרוצה מצליח. אומרים לי לא, אני תמיד ה"לא" הופך אצלי ל"כן", אדרבא, כמה שיגידו לי "לא" יותר אני יודעת שאני כן וכן.

אבל זה אולי גם עניין של אופי, גם אני כמוך אז אני יכולה להזדהות עם זה, אבל יש כאלה שאומרות את מודה איפשהו שיש פערים, את מודה שיש קשיים אז אולי עדיף לנו להיות באזור הבטוח שלנו ולא להיכנס לזה.

אז איך מהאזור הבטוח תצליחי?

נכון, מאוד קשה להצליח משם.

אוקיי הכי נוח זה תמיד להיות באזור הבטוח, במקום שלנו, במקום שאנחנו רואים את הדברים בצורה הטובה ביותר, אבל אם אנחנו לא נגיד "אוקיי אני רוצה את היעד הזה"… כשאני החלטתי שאני רוצה להיות קבלית בניין, שזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת בחיים, אני אתן לך דוגמה: אני נוסעת לחו"ל הרבה, דבר ראשון שאני מגיעה, אני מחפשת מנופים, אני מצלמת, הבת שלי וכל מי שאיתי "די אנחנו בחופש", לא מעניין אותי, קודם כל אני הולכת לראות אתרי בניין, איך הדברים מתנהלים, איך רואים, כי זה מה שאני אוהבת ואם את אוהבת לצורך העניין עריכת דין והיו אומרים לך "אוקיי  לא צריכה להיות עקרת בית או שאת צריכה להיות מורה או שאת צריכה להיות גננת"

אמרו לי אמרו לי

אני מכירה את זה כי גם לי אמרו את זה  בבית

את צריכה להיות בבית, לגדל את הילדים

מכירה את זה בדיוק אותו דבר מאותו בית אותה מנטליות, דיברנו בחוץ על זה, אמרו לי "את צריכה להיות מורה, את צריכה להיות גננת, יש ילדים שתהיי איתם" ודברים כאלה וברוך השם יש לי ילדה שגדלה, בת 27 למופת ואני עשיתי כל הזמן את מה שאני אוהבת, כי זה מה שאני חושבת שזה הדבר הנכון.

לכן אני אומרת, אני חושבת שנשים צריכות לא לפחד.

את רואה היום גם בענף שלנו יותר ויותר נשים, אם זה אדריכליות ואם זה מעצבות פנים ואם זה מהנדסות ואם זה ראשת מהנדסות ערים, פתאום את יושבת עם מהנדסות, שזה משהו שזה כיף פתאום, יש דברים שאנחנו כנשים יודעות לתת את הטאצ' שגבר לא יכול לדעת.

כשאני נכנסת לבניין ואני רואה משהו שלא ניראה לי, אני קודם כל מסתכלת ואני אומרת, אם אני הייתי צריכה לגור בבית הזה, פה לדוגמה הייתה צריכה להיות נקודת חשמל, כי אני יודעת ש1..2..3.. צריך להיות במטבח, פה אני הייתי רוצה שיהיה ככה, כי אני תמיד מסתכל על כל דירה כאילו שזה הבית שלי והדירה שלי וזה הטאצ' הנשי שיש לנו שלגברים אין את זה. הם מאוד מרובעים, התוכנית מראה ככה צריך ככה, אנחנו יודעת, אני קוראת לזה לעגל פינות, אנחנו יודעות להסתכל על זה בפרספקטיבה שונה מהם וזה היתרון שלנו.

כי אני יודעת מה אישה תרצה שיהיה לה בבית, מה חשוב לה בבית, איזה דברים יותר חשובים, את גם רואה את זה ברגע שבאים לקנות דירות.

הרבה פעמים נשים היו אומרות "אני לא יודעת אני מפחדת תעזבי אותי, בעלי… בעלי… בעלי…", תמיד אני אומרת לה- תירגעי את גם הולכת לגור בבית הזה, זה הבית שלך, מה את רוצה, מה חשוב לך איפה את, ואז אני מרגישה שאני בעצם מורידה להם את המתח ואז פתאום מתחילות לדבר איתי, אני אומרת לה תקשיבי אם יהיה כאן במטבח פה עוד נקודה אז את יכולה לשים את המיקסר, את יכולה לשים את המיקרו "וואי נכון איך את חושבת איזה יופי איזה ראייה". רוב האנשים שמכרתי להם דירות הם חוזרים אלי לפעמים לסיבובים שניים ושלישיים, שחברים שלהם, הילדים שלהם, המשפחות, ובזה אני רואה את ההצלחה שלי, לכן אני חושבת שנשים לא צריכות לפחד. נשים כמו שאמרנו, יש היום עורכות דין ויש מהנדסות ושמאיות וקבלנית ויש גם יזמיות.

אבל קבלנית אמרת שאת היחידה

כן, אבל אני אשמח. תשמעי יש נשים שעובדות עם הבעלים שלהן, שהן אומרות אוקיי, אבל זה לא שלהן. פה זה שלי אני בעשר אצבעות בניתי הכל לבד.

ספרי לנו על זה, זה מעניין אותי

זה היה נורא מצחיק, אני פורצת דרך בדבר נוסף, אני הייתי כתבת ספורט הראשונה בארץ, בגיל 13 כבר כתבתי בידיעות אחרונות.

וואוו

כן אני הייתי כתבת ספורט של מכבי נתניה והפועל חדרה וכך בעצם הכרתי את יצחק תשובה, שהיה בזמנו המנג'ר של מכבי נתניה ובאיזה יום קיבלתי מכות במשחק הכדורגל ושברו לי שתי צלעות ואני זוכרת שאבא שלי ז"ל אמר לי, ברגע זה אנחנו מפסיקים, שלום ביי להתראות.

אמרתי מה פתאום אז מה קיבלתי מכות, לא נורא הכל בסדר, באמת גם בצבא אחד האנשים שאני מאוד מעריכה אביגדור קהלני שהיה המפקד שלי, אישר לי להמשיך לעבוד ולכתוב בידיעות אחרונות, למרות שמבחינה סוציו-אקונומית המשפחה שלי לא הייתה צריכה עזרה למשכורת, אז את כל התרמנו לקרן ליבי.

עזבתי את העיתונות באיזשהו שלב, הרגשתי שדי, מיציתי את עצמי בגיל 21, אמרתי אני נוסעת לארה"ב ואז התחילה מלחמת המפרץ, פגשתי את תשובה בנתניה בעיר "איפה את לאן נעלמת? לא רואים אותך בכדורגל" הוא אומר "אני כ"כ אוהב איך היית כותבת, פעם תיארת משחק כדורגל כזירת אגרוף, כנוק-אאוט". אמרתי לו אני נוסעת לארה"ב, אני עוזבת, הוא אומר לי מה קרה למה?

אמרתי לו תשמע, מלחמה בארץ, עזבתי צבא, גמרתי את הכל מיציתי את עצמי.

אני לא אשכח, על מסיכה הוא רשם לי את המספר טלפון שלו של המשרד ואמר לי "תקשיבי טוב, יש לי משהו מעניין עבורך, בואי". הגעתי הביתה ואמא שלי אומרת לי "נו אולי תוותרי על אמריקה, מה לבד אמריקה", אני מדברת איתך על משהו לפני 25 שנה, בחורה לבד לארה"ב, בית מרזחי שמאוד קשה עם הדברים האלה.

ספרי לי על זה

מכירות את זה שתינו שוב.

היא אומרת לי מה זה המספר טלפון הזה?

אמרתי לה פגשתי את תשובה ממכבי נתניה, הוא אמר לי שאם אני לא אסתדר, שאתקשר אליו. עכשיו יש לי אמא ג'אדאית, היא הרימה אליו טלפון ואז מתברר שהם היו ביחד במעברה, הם למדו ביחד, הרמתי אליו טלפון אמרתי לו "אוקיי אני מוכנה לשמוע על מה יש לדבר", הוא אומר לי "יש לי 2038 יחידות דיור בבית אליעזר, בואי תשווקי לי את זה" אמרתי "תשמע אני לא מבינה שיווק, אני לא מבינה שום דבר" הוא אומר "את מבינה את לא יודעת כמה" הושיב איתי, עד היום אני לא אשכח, עם אדריכל חיים שניידר, הוא פתח לי תוכניות, התחיל ארבעה ימים רק ללמד אותי, אני לא ידעתי כלום,

אמרתי לו "תשמע איך אפשר? אני לא יודעת, אני לא מבינה" "את מבינה תירגעי", אמרתי לו "אני אעשה הסכם איתכם, אני טסה לארה"ב לחודש, חוזרת ואני באה לעבודה", "בסדר" אמרו לי.

לימדו אותי את כל התוכניות, את הכל. התחיל יריד דירות, יצאנו ליריד, הכרנו את הכל והתחלנו לעבוד ולימים התברר שאני הקמתי את קבוצת הרכישה בין הראשונים.

זיהיתי פוטנציאל בעיר חדרה, שבעצם יש הרבה אנשים, שומרי מסורת, שאין להם  מקום שהם יכולים לגור ביחד ולהיות ביחד. באתי אז לבלדה מהמפד"ל בעיריית חדרה, הכרתי אותו עוד מתקופת העיתונות, אמרתי לו בוא נחשוב על רעיון ביחד, בוא נעשה בבית אליעזר פרויקט, ניקח מהמתחם שלנו, מה2038 יחידות דיור מספר של 100 יחידות דיור ונקצה את זה לאנשים שומרי מסורת.

ניתן להם שם בית כנסת, נעשה מקווה, נעשה כל מה שצריך. חילקנו פליירים בשבת בבתי כנסת, קבענו פגישה עם יצחק תשובה ועם האדריכל חיים שניידר בבית הספר ובאותו יום מכרנו כמעט את כל היחידות.

הרעיון הזה, אנשים כל כך אהבו אותו, חיים שניידר חיבר את הבניינים ביחד, עשה מעליות שבת, כל מה שצריך ובעצם ככה שיווקנו את הפרויקט הראשון.

אחרי זה אמרתי לו תשמע אני פחות אוהבת שיווק, אני יותר אוהבת את הבניין, אני אוהבת להיכנס פנימה.

איך הוא הגיב לזה? שאת רוצה להיות הקבלנית?

אני חושבת שהוא מאוד מפרגן. מאז שהייתי ילדה תמיד אהבתי לבנות בלגו בניינים, מגדלים, דברים מהסוג הזה. כשהייתי נכנסת לבתים עם הלקוחות הייתי מסתכלת, אני יכולה להסתכל בעין להגיד לך אם הטיח ישר או לא, אני לא צריכה כלום, אני אומרת פה יש חור.

לפי מה? למדת את זה? או שזה אינטואיציה? או חוש או מה?

אינטואיציה, לא למדתי את הנושא, אבל אני מסתכלת על הקיר אני יכולה לדעת אם הוא פלס או לא. אם שמת את המייק בצורה נכונה או לא. זה משהו שהוא שלי, אני לא יכולה להסביר את זה, אין לי מושג ולא למדתי את זה לא כלום. הכל זה מהניסיון בשטח. אני חושבת שהלמידה מהשטח היא למידה הכי נכונה, שאת לומדת מלמטה, שאת יורדת למטה ואת רואה את העובדים ואת מדברת איתם ואת שואלת אותם למה עשית ככה ולמה זה ככה ולמה הצורה הזאתי ככה, אלה הדברים שהם הלמידה הכי נכונה, באף בית ספר לא לומדים את זה.

מהשיווק הפכת לקבלנית ומתי הפכת ליזמית? ומה ההבדל בעצם?

ההבדל הוא כזה, היום כשיזם בא, הוא פונה אלי ואומר לי בואי תבני לי, אני היום כשאני עושה יזמות שלי אני גם עונה לעצמי, אז זה אחרת, זה כל החבילה. אין רווח נוסף אין יד נוספת שמרוויחה, אנחנו בעצם עושים את היזמות, אנחנו עושים את הבניה, אנחנו עושים את הכל. את לצורך העניין, אם את יזמית, את לא יודעת לבנות, את תבואי אלי, תבואי לחיים, תבואי למוחמד, תבואי למי שצריך ותבקשי הצעת מחיר, ז"א כבר יש רווח קבלני נוסף, פה אני יכולה לתת לאנשים בדברים נוספים שיזם אחר לא יכול לתת, זה היתרון שלי.

גם אני חושבת שבכלל הראיה, כשאת רואה את זה גם כקבלנית וגם כיזמית, זאת ראיה הרבה יותר רחבה

ברור, שונה לגמרי, את אומרת אוקיי, אני יודעת שצריך לעשות פה את זה ופה את זה, ז"א זה החוש הנשי שלנו, האינטואיציה הנשית שלנו, נרצה או לא נרצה יש לנו את זה.

לא סתם שאלתי אותך את זה, כי באמת אנשים לא יודעים את ההבדל בין יזם לקבלן, הרבה פעמים אומרים "אני קונה דירה מקבלן" ובעצם אתה קונה מיזם ויש קבלן, הם בכלל לא יודעים מי הקבלן המבצע, לא מכירים אותו, לא יודעים מה האיכויות שלו

נכון ואנחנו רואים הרבה קבלנים לצערנו הרב שנופלים ומתמוטטים ובונים לא נכון ודברים כאלה והם מאשימים בעצם את היזם, כי היזם אשם, אבל בעצם היזם בסך הכל בחר קבלן שרצה אותו, אבל שאתה גם קבלן וגם יזם, כל האחריות היא שלך. הרבה יותר קל לי לתת אחריות, הרבה יותר קל לי לעשות דברים אחרים כי זה שלי, זה עבורי.

אז בדיוק נגעת פה בנקודה שהם זורקים אחריות מאחד לשני, כי בחוזה היזם אומר אם יש לכם תלונות תפנו לקבלן, והקבלן אומר "אני רק הקבלן, צד שלישי, חתמתם חוזה עם היזם, יש לכם תלונות תפנו ליזם" וככה הם מעבירים אחריות מאחד לשני

לכן יש הבדל בין יזמות לקבלן, היום הרבה יזמים רוצים להיות קבלנים,  מנסים להביא קבלנים אליהם לשיתופי פעולה, לא רק כעובדים, אלא כשותפויות ביחד, שזה הדבר הנכון. השבוע ישבתי עם אחד היזמים, דיברנו על איזשהו מחיר למטר, אמרתי לו תשמע נורא קל לעשות באקסל בדו"ח ה-0 מחיר, לקחת בחשבון מהנדס, מנהל עבודה, ממונה בטיחות, עוזר מנהל בטיחות, כל הדברים האלה בחודש, בלי לדבר הרבה זה משהו בסביבות ה80-90 אלף ₪. כשאתה עושה באקסל נגיד 4000 או 5000 למטר, האם לקחת את זה בחשבון? הוא אומר לי לא, אמרתי לו "אז איך אתה רוצה שאני שאני ארוויח?" אני שאני יזמית, אני יודעת לקחת את הדברים האלה חשבון אצלי, אז אני יודעת שהמטר שלי עולה מחיר X  , של קבלן-יזם.

לדעתי זה יתרון מאוד גדול, בכל הפרויקטים את גם היזמית וגם הקבלנית?

לא, עד עכשיו רב הפרויקטים שלי זה היה בביצוע, עכשיו בימים אלה אני מתחרה על כמה פרויקטים גם בזימות וגם בביצוע, בעזרת השם נקווה שיהיה בסדר. השוק היום הוא לא בדיוק נוצץ, צריך לחשב טוב את כל הדברים האלה, כי יש הרבה נפילות והנפילות הן מאוד כואבות ומי שלא יודע לעשות את החשבון הנכון יכול ליפול, אז לכן צריך לאט-לאט. ככה אני מאמינה.

אבא

כן, אבא. רוב ההצלחות שלי ולמה שהגעתי בחיים זה בזכות אבא שלי ז"ל. האיש שתמיד היה אחריי ונתן לי גב ועזר לי בכל מה שרציתי. אני חושבת שרוב הבנות יודעות מה זה להיות ילדה של אבא

נכון, בדרך כלל ילדות זה של אבא

אין ספק

אבל איך זה עם המזרחי? איך הוא קיבל את זה?

תמיד הוא עזר לי, גם כשהתחלתי לכתוב בכדורגל אבא שלי היה המנג'ר של הפועל חדרה הרבה שנים, בעצם דרכו ההתחלתי ואחי היה שחקן כדורגל. הוא זה שנתן לי את הגב, הוא אמר לי לכי תצליחי, אם צריך היה נוסע איתי למגרשים לכדורגל, בכל  אופן ילדה בת 13 מסתובבת, בית מזרחי פוחדים, כל אחד זורק מילה פה מילה שם, אמר לי "אני מאחוריך מה שאת רוצה" ואם יש מישהו שבאמת חסר לי זה הוא, כדי שיראה את ההצלחות שלי. לפני שנה, אני הייתי אמורה לפני הקורונה להתחיל פרויקט באיטליה ובין היתר אמרתי בלי נדר, המבנה שאני רוצה לקחת אני הולכת לעשות בית כנסת על השם שלו שמה, זה הפוך להיות אחד המבנים העתיקים, שהבית של ההורים של האפיפיור היום גרו בו ואחד הנסיכים האיטלקים מהמאה הקודמת ואמרתי שבעזרת השם בלי נדר אחרי שהכל יסתיים והמבנה הזה כבר יהיה שלי יהיה שם בית כנסת על השם   אבא שלי ואז אני אסגור בשבילו מעגל, כי איטליה זה היה מקום שהוא הכי הרבה אהב בעולם.

שאלה הבאה שמאוד מעניינת את הקהל, כל פעם שואלים אותי, בגלל שהשם של התוכנית זה "זמן לנדל"ן" אז כל הזמן אומרים לי "זה באמת הזמן לנדל"ן?" "לאן השוק הולך?" וכל פעם שאני מארחת מישהו אחר, יש דעות לכאן ולכאן, הרוב המוחץ אומרים שהמחירים הולכים לעלות ומאוד מעניין אותי לדעת מה יש לך להגיד

מה שאני הולכת להגיד הרבה אנשים לא יאהבו לשמוע את זה, במיוחד אנשים מהנדל"ן, אני חושבת שהולכת להיות קטסטרופה פה, הרבה מאוד אנשים לא יוכלו לעמוד במשכנתאות שלהם.

הרבה דירות יהיו בהיצע שהבנקים ימכרו אותם, רק במחיר לקבל את המשכנתאות. נכון צריך דירות, אנשים מתחתנים, אנשים מתגרשים, אבל יותר ויותר אנשים עוברים לגור אצל ההורים כי קשה להם כלכלית.

אני אתן לך דוגמה: זוג עם שני ילדים, משכנתא, הכי מעט 7000 ₪, מספיק שאחד מבני הזוג בחל"ת או שפוטר, יש משכורת אחת, יש שני ילדים, יש גן, יש כלכלה, יש משכנתא, יש חשמל, יש ארנונה, יש לחיות- לצאת החוצה לקנות ארטיק לילד שרוצה, אנשים יוכלו לעמוד בזה את חושבת?

ממש לא, אין לי עדיין ילדים ואנחנו בקושי סוגרים את החודש, גם העצמאיים דרך אגב

גם העצמאיים, יש פה היום כמעט מיליון מובטלים, שאנשים לא יודעים מה קורה להם, כן מחלקים כסף המדינה והכל.

אבל הכסף הזה מישהו יהיה צריך לשלם עבורו, זה את ואני וכולנו ביחד, לכן אני אומרת. חברה' המחירים לא יעלו, המחירים ירדו לדעתי, הרבה אנשים יצטרכו למכור את הדירות.

אם המשכנתא היא מיליון שקל והבית שווה שני מיליון, הבנקים ירצו קודם כל את המיליון שיחזירו להם את זה ואחר כך לא מעניין אותם.

הרווח יהיה פה היצע ענקי של דירות ואת זה אנשים לא מבינים, עד שהמשק לא יתחיל לנוע שוב פעם מחדש, זה מסוכן, זה פלונטר שהוא בעייתי, יש המון לוביסטים בכנסת שאומרים אוקיי כן המחירים יעלו, כי חברות הבניה זה מה שצריכים.

יש היום דירות לחברות בניה שסגורות והיזמים לא מכרו אותן ומה קורה ליזמים האלה שהדירה סגורה הם צריכים לשלם את הארנונה, הם צריכים לשלם את המיסוי? הם ימכרו את זה, הם ישחררו את זה, אבל מצד שני אי אפשר כל הזמן להגיד- זה יעלה זה יעלה, לא זה לא  יעלה, אם נהייה ריאליים ונדע להגיד אוקיי חברה' אנחנו עוצרים, קודם כל מרימים את הכלכלה וזה מה שהכי מפחיד אותי, שאת זה אנשים לא מבינים, כל פעם מפרסמים "קיבלו משכנתאות".

נורא קל לבוא ולקבל משכנתא, איך משלמים את זה? בסופו של דבר, צריך לעשות חשבון, כל בנאדם, איך הוא הולך ומשלם את זה וזה לא פופוליסטי להגיד את זה. הרבה יזמים לא אומרים את זה ולא קבלנים, אבל מצד שני אני גם ראיתי אנשים שהוציאו אותם מבתים, שאין להם איך לשלם, אנחנו כולנו אנשים שצריכים לדעת ולהבין איך עושים ואת זה אנשים לא מבינים, מזה אני מאוד פוחדת, זאת הבועה, וזאת בעיה.

מתי את צופה שזה יקרה? עוד חצי שנה? עוד שנה?

אנחנו יודעים מתי הקורונה תסתיים?

נכון זה כבר בפני עצמו, את המשכנתאות עדיין יכולים להקפיא עד סוף השנה

יפה אז מה קורה, בסוף השנה צריך לשלם. אני מאמינה שהמשבר יתחיל, נגיד עד סוף שנה קיבלנו הקפאה, אחרי זה יהיה לך ינואר, פברואר, מרץ, באפריל תתחיל הבעיה, כי שלושה חודשים ייקח לבנקים, שאת לא משלמת שלושה חודשים, התראה ואז תתחיל הבעיה. לקראת הקיץ הבא אני רואה את הבעיה, אני רואה את השיא, תרשמי את זה, תזמיני אותי שוב פעם ואז ניראה אם צדקתי או טעיתי, אני לא נביאה אבל אני רואה את זה לפי איך שהשוק מתנהל כרגע

טוב אולי אז תהייה הזדמנות לקנות עוד כמה נכסים, אני גם מלווה משקיעי נדל"ן אז אולי זאת ההזדמנות שלהם להיכנס לשוק

תראי, יש לנו מיליון מובטלים, יש פה אנשים שלא יודעים לאן הם הולכים, יש פה מדינה שמתנהלת שאין  מי שמוביל, אין הובלה, נרצה או לא נרצה, מדברים על בחירות נוספות, מדברים על דברים שהם לא ברורים, המשק לא ברור, זה דברים שהם מפחידים. אנשים פוחדים, כל המשקיעים עם כל הכבוד, שר האוצר הקודם דאג לזה שהם לא יהיו פה, המשקיעים אלה שהניעו את השוק, אלה שרכשו את הדירות

נכון, הנדל"ן זה מה שמניע היום את השוק, בגלל זה גם השאירו את זה חיוני שימשיך לעבוד

אין ספק, נדל"ן והייטק שני המקומות האלה השאירו אותם כי אלה, עם כל הכבוד לביבי, הרי הוא אחד האנשים הכי מבינים, הוא אמר אם אני עוצר את זה אני גומר לי את המדינה ולכן הוא נתן לזה להניע את זה, אבל גם כמעט ובקושי עבדנו

נכון, הייתה ממש העטה

הייתה העטה, שלא יספרו לי סיפורים, אני רואה, הרי איך אני יודעת את זה? כשנמכרת דירה דבר ראשון מי יודע? הקבלן המבצע, כי אומרים לי גברת צרי קשר בבקשה עם הרוכש שרכש את הדירה ואז יושבת מתאמת שינויי הדיירים שלי שמתחילה להבין פתאום שיזם אומר לי "אוקיי תרצפי לי את דירה מספר אחד בקומה ראשונה ואל תרצפי את הדירה מספר שתיים כי לא מכרתי אותה, תעלי לקומה שלישית, כי קומה שניה לא מכורה" ואז מתחיל המשחקים של הקפצה של קומות את מבינה שמתחיל הבלגן, מתחיל הסחרור של הבלגן של הסיפור הזה

לגמרי, אני פשוט תוהה לעצמי, כל פעם אני מסתכלת עם כובע אחר- אם אני רוצה שהמחירים ירדו או שאני רוצה שהמחירים יישארו כמו שהם, כי אנחנו בענף, כי אנחנו עוסקות בנדל"ן

אני חושבת שבשביל שהצעירים, גם לי יש ילדה וגם את ילדה, אנחנו כהורים רוצים שהילדים שלנו יקנו דירות, אבל במחירים האלה, שאת מדברת היום על דירה בת"א ב10 מיליון שקל, כמו דירה בניו-יורק, עם כל הכבד בת"א  בלי חניה, זה לא ריאלי זה לא אמיתי ובעלי הנכסים והדירות של התמ"א, הורגים ועושקים אותנו, שאני אומרת לפעמים אתם יודעים מה לא רוצה לעשות, למה? 10 מיליון שקל לקנות דירה? זה הגיוני? 5 מיליון, זה ניראה לך הגיוני?

זה טירוף, אבל אני אומרת, כל עוד האנשים קונים אז זה לא יגמר לעולם, אז אולי טוב שיש קורונה שפתאום יעצור אותם ייתן לאנשים לקנות

יכול להיות, אבל מצד שני זה משהו שמאוד מאוד מפחיד אותי. ללכת לקנות דירה במחיר כזה, אין ספק זה רווח קבלני מאוד עצום, כל החברים שלי היזמים עכשיו יהרגו אותי, אבל זו האמת, זה לא ריאלי, איך זוג צעיר מסוגל היום לקנות 2 / 3 / 4 / 5 מיליון שקל דירה?

בלתי אפשרי, זה מה שאני אומרת לך. מצד אחד אני מרגישה על עצמי שזה בלתי אפשרי, אבל מצד שני אני כל הזמן עושה עסקאות של זוגות כמוני, צעירים, אז אני לא יודעת איך הם עושים את זה והם משתעבדים לבנקים, אבל הם מגיעים למצב שאין להם ברירה

ימים יגידו, אני לא חושבת שאין להם ברירה, אני חושבת שאם אנחנו נעשה עצור, נעשה חשיבה ונגיד "חבר'ה יש פה בעיה, יש פה בועה, יש פה קורונה, אין לנו מה לעשות" לעשות חישוב נכון והדברים יראו אחרת.

השאלה אבל את יודעת, זה גם עניין של אינטרסים, למי יש אינטרס באמת להגיד לעצור

אני אומרת בואו נהייה ריאליים במחירים, 40 ו-50 ו-60 ו-70 אלף שקל למטר ניראה לך הגיוני?

לא

יפה הינה התשובה, גם אני אומרת לך, שאני יזמית ואני קבלנית, זה לא ריאלי, אנשים לא יצליחו, אז מה אז העשירים ימשיכו לקנות עוד דירות ואז ישכירו, אני רואה את זה אצלנו בשכונה. המון המון דירות פתאום שלטים להשכרה, שאף פעם לא היה את זה, כי יש נהירה של כולם שחוזרים לבתים של ההורים, חברה' צעירים היום לא מסוגלים לעשות את זה לבד וחבל, לא מסוגלים להחזיק דירה לבד.

זה מאוד קשה, אבל אני אגיד לך מה שמתי לב, שאנשים בכל זאת קונים, כי הם מפחדים ממה יהיה, ז"א נכון עכשיו קשה  אבל דווקא יהיה יותר קשה ולמה הם חושבים שיהיה יותר קשה, איך הם מסבירים את זה? כי הם אומרים קודם כל יש פחות התחלות בניה, אז יהיה פחות היצע, הביקוש עולה, יש פחות היצע. סיבה שניה: בגלל שגם הכל מתייקר, הכל יותר יקר, גם אם את לוקחת חומרים לבנות זה יותר יקר פעם והיבוא שלהם, כבר את לא יכולה לייבא מסין, הכוח אדם פחות, הכל לך כקבלנית-יזמית עולה לך יותר ואז בגלל זה, כתוצאה מכך את מעלה את מחירי הדירות, יש בזה נכון?

יש בזה נכון, יש להעלות את מחירי הדירות ויש להעלות את מחירי הדירות. אין ספק שיש היצע וביקוש בשוק, אבל, היום הלכת וקנית דירה, ואז אם אחד מבני הזוג בחל"ת / לא עובד / עצמאי,  כל הדברים האלה, כל הזוגיות הכי טובה, בכל בית ובכל מקום תתחיל לחלחל.

אבא שלי אומר משפט "אם אין כסף אין אהבה" כמו שאייל גולן אומר בשיר שלו

זה בדיוק אותם משפטים שאצלנו בבית דיברו על זה, אני אומרת דבר אחר- אם אנחנו היום, נעשה חישוב נכון ונבין שאי אפשר למכור ב40 ו50 אלף שקל למטר. לא עולה לאף קבלן ולאף יזם 40 ו50 אלף שקל למטר, כמה אפשר להיות קפיטליסטים ולהגיד "אנחנו רוצים להרוויח". אנחנו כקבלני ביצוע לא מרוויחים דברים כאלה. אני מאמינה שאולי באיזשהו שלב אני אעשה מיזם חברתי, שאני אבוא נגיד לזוגות צעירים ואני אתן להם את ההתחלה הראשונה של הדברים האלה. אין ספק ערך של הקרקע מאוד יקרה, אבל יכול להיות שהמדינה תגיד אוקיי אנחנו משחררים קרקעות בשביל מיזמים חברתיים

אבל זה מה שניסו לעשות, המחיר למשתכן

כן אבל המחיר למשתכן זה לא, באמת זה בדיחה גרועה הייתה אומרת.מה עשו לך, נתנו לך בדימונה ובכל המקומות האלה, בואו שיקצו לנו קרקעות חלופיות, אחד על השניים ובאזורים שהם יותר עם ביקוש. אם את צריכה לקנות דירה בדימונה ואת עובדת בת"א, את תיקני דירה בדימונה?

אבל גם יש בבאר יעקב, יש בראשון לציון

בסדר יש, אבל באיזה מחירים? במחירי שוק

זה טיפה פחות

בכמה?

אני נתקלתי ב 1100000 1200000 ובדרך כלל באזורים האלה את מגיעה ל2 מיליון אפילו יותר

ב1100000 אני לא ראיתי אף דירה, ומה היה ביקוש לזה?

כן ביקוש מטורף

כמה זמן מאז שיצא המחיר למשתכן ועד היום, התחילו את הפרויקטים האלה?

חלקם כן, אבל זה בממוצע חמש שנים

חמש שנים, אוקיי, בואי ניפגש אחרי חמש שנים ונראה אם יצא מזה איזה פרויקט או משהו, כי המחירים שהציעו לקבלני הביצוע, אף קבלן ביצוע לא יהיה מסוגל לבצע במחירים האלה. אז בוא במקום זה, תן את הקרקע ליזמים במחיר נורמלי, שיוכלו לבנות ואתה תגיד אני מוכן ש1,2,3 המדינה תחליט על זה ומפה נצא לדרך. אל תעשה הגרלות, מחיר למשתכן ודברים כאלה, זה סתם פופוליסטים של השר כחלון, הוא חשב שאם הוא הצליח בתקשורת הוא יצליח גם בנדל"ן, זה לא עובד.

אז מה לדעתך כן יכול לעבוד?

אני אגיד לך מה לדעתי: אני חושבת שקודם כל אנחנו צריכים לעבור לעבודה עברית, אני חושבת שהדבר הראשון שצריך לעשות, חבר'ה שמסיימים צבא, במקום שיסעו לארה"ב ולכל העולם לעבוד בעגלות, יבואו לעבוד בנדל"ן

גם נשים

גם נשים, יבואו לעבוד בבניה. היום סיני יכול להגיע למשכורת של 30-35-40 אלף שקל לחודש, למה שאני אתן את זה לסיני שיוציא את זה החוצה ואני לא אתן את זה לילד מאצלנו? אני אתן מעבר לכך- כל בחור שיהיה חמש שנים, יעבוד בחברה, יקבל לימודים אקדמיים חינם ויקבל הטבה לקנות דירה. כמה חבר'ה ירצו לבוא לעבוד איתנו?

אני עכשיו

גם אני וגם הבת שלי, כמה שהיא בהייטק היא תעשה את זה. אוקיי אין ספק, כל אמא רוצה שהבן שלה יהיה עורך דין ורופא ומהנדס, אבל אנחנו צריכים גם את הפועלים, אנחנו צריכים את הקבלנים. מצד שני, הטובים אחרי עשר שנים, המדינה תיתן להם מענק נוסף להיות יזמים. תני הטבות, תני לאנשים

זה דווקא עוד יתרון שאתה בא מהשטח

יפה ושאתה בא מלמטה, אף אחד לא יעבוד עליך, אף אחד לא יגיד לך "תקשיבי צריך את הבטון הזה וצריך את זה…" את תדעי את הכל, זה היתרון. אז את קודם כל משאירה את הכסף בארץ, את נותנת עבודה עברית ואת מפתחת את הכלכלה, זאת הדרך.

רעיון מדהים בעיני

זה מה שאני מנסה להעביר עם כמה אנשים בכנסת

כן את מנסה להריץ את זה?

כן אני מאוד מנסה, אני חושבת שזה מה שצריך לעשות עם החבר'ה הצעירים. הם נוסעים לארה"ב עובדים בעגלות 14 ו16 ו18 שעות. אין ספק מרוויחים כסף, אבל הם יכולים לעשות את אותו הדבר פה ולא צריך לעבוד 14 שעות, 8 שעות, תלמד את העבודה תהיה טוב, מי שיגמור אחרי זה אקדמיה, נפתח אקדמיה, נפתח לימודים לדברים כאלה, נוכל מפה להתקדם קדימה ולתת להם, אלה יהיו היזמים הבאים של מדינת ישראל, הם אלה שמבינים, שזה הדבר החשוב ביותר.

אני חושבת שזה גם אחלה לימודים, אתה לומד בשטח במקום ללכת ללמוד בתיאוריה

תלמד גם תיאוריה וגם שטח, אפשר ללמוד חשמל ואפשר אינסטלציה ואפשר להיות רצף, אפשר לעשות כל דבר שרק רוצים ובעצם מפה המדינה תיתן לך הטבה. בעצם את נותנת עבודה לחבר'ה הצעירים, את נותנת להם תקווה, היום לחבר'ה הצעירים ולאנשים אין תקווה פה.

נכון, עצוב, אבל אני רוצה לסיים בנימה אופטימית

גם אני

תודה רבה שהתארחת איתי פה, היה לי לכבוד ולענוג

תודה רבה לך

וממש שמחתי

גם לי היה כיף, תודה רבה

ואני מקווה שבאמת מישהו שם בממשלה הקשיב לתוכנית הזאת ואולי זה יעשה איזשהו שינוי ואנחנו ניפגש פה שוב בעוד חצי שנה / שנה ונראה, גם אם התחזיות שלך התגשמו וגם אם אימצו את הדברים שאמרת

עו"ד מקרקעין חן בוארון
סרטונים נוספים
קבלו במתנה את המדריך
3 הטעויות הקריטיות שעושים רוב רוכשי הדירות ואיך להימנע מהן

*הורדת המדריך מהווה אישור להצטרף לרשימת התפוצה

שליחת הודעה בוואטסאפ
אפשר לעזור?
שלום וברכה אני עו"ד חן בוארון
איך אני יכולה לעזור?