בונים גדר משותפת עם השכן שלכם ולא בטוחים מי בכלל צריך לשלם עליה? מהו הגובה המותר ללא היתר, ואיך מתמודדים עם שכן שמסרב להשתתף בהוצאות? במאמר הזה של עורכת הדין חן בוארון טרסיוק נסביר בפשטות את כל הזכויות והחובות של שכנים בנושא הקמת גדר משותפת, כדי שתוכלו לישון בשקט משני צדי הגדר.

בסיס החוקי: סעיף 49 לחוק המקרקעין

סעיף 49 לחוק המקרקעין קובע שאם הגדר מוקמת בדיוק על קו הגבול שבין שתי חלקות, היא נחשבת "מחוברת במיצר" – כלומר בבעלות משותפת של שני השכנים. במילים פשוטות, כל אחד מהצדדים הוא בעלים של מחצית הגדר, ולכן שניכם מחויבים להשתתף בעלויות ההקמה והתחזוקה שלה. לשון החוק עצמה מבהירה: "גדר או קיר שגבולו מהווה מיצר בין שתי חלקות, רואים אותם כמחוברים במיצר, ושני בעלי החלקות הם בעלים משותפים בהם, אלא אם הוכח אחרת." הרעיון מאחורי ההסדר פשוט והגיוני: הגדר משרתת את שני הצדדים בכל הנוגע לביטחון, פרטיות וסימון גבולות – ולכן גם האחריות, וגם ההוצאות, מתחלקות ביניהם באופן שווה.

אם אתם מתכננים לבנות גדר כחלק מתהליך מכירת דירה, ייתכן שתרצו להכיר גם את הזכויות שלכם בנושא זה. לחצו כאן למידע נוסף על מכירת דירה.

חלוקת עלויות הקמת גדר בין שכנים

כאשר הגדר ממוקמת על קו הגבול בין שני מגרשים, החוק קובע שההוצאות על בנייתה ותחזוקתה מתחלקות שווה בשווה בין השכנים. במילים אחרות, גם אם אחד המגרשים גדול יותר או שנעשה בו שימוש אחר, כל עוד הגדר נמצאת בדיוק על קו הגבול – שני הצדדים נושאים יחד בעלויות.

במידה ואתם מתכננים לרכוש נכס חדש ורוצים להבין את ההשלכות המשפטיות של חוזים משותפים, תוכלו לקרוא על הסכם שיתוף במקרקעין כאן.

מה אם אחד השכנים יזם את הבנייה לבדו?

• גם במקרה שבו רק שכן אחד “לקח יוזמה” והקים גדר בלי התייעצות עם השכן השני, החוק עדיין רואה בגדר כמשותפת ומאפשר ליזם לדרוש השתתפות בהוצאות.
• למעשה, לכל דייר יש זכות לתבוע הקמת גדר משותפת.

במידה ואתם מתמודדים עם נושא זה כחלק מהליך רכישת דירה, ייתכן שתרצו לדעת כמה עולה לשכור עורך דין בתחום. קראו כאן על העלויות של עורך דין קניית דירה.

מקרים מיוחדים: כשהגדר מעבר לנדרש

• אם הגדר נועדה בעיקר לטובת שכן אחד (למשל, גדר ממש גבוהה או דקורטיבית במיוחד) – השכן השני לא בהכרח חייב לשאת בעלות ה”שדרוג”.
• לדוגמה, אם אחד השכנים בוחר חומת אבן כבדה ויקרה, בעוד שהאפשרות הבסיסית (שמספיקה לפי החוק) היא גדר פשוטה, סביר שהוא יידרש לממן את ההפרש בעצמו. עיקרון זה הוכר גם בפסיקה.

דוגמה מהשטח: שכֵן א’ רוצה גדר יוקרתית וגובהה, בעוד שכֵן ב’ מעדיף גדר סטנדרטית. במקרה כזה, העלות הבסיסית המוסכמת תחולק באופן שווה, אבל שכֵן א’ יישא בתוספת הנובעת מהדרישות החריגות שלו.

גובה הגדר והאם צריך היתר בנייה?

ברוב המקרים, גדר שגובהה עד 1.5 מטר פטורה מהיתר בנייה, ובין חלקות שכנים נהוג לאשר גדר עד גובה של 1.8 מטר ללא צורך בהיתר. המשמעות היא שאם אתם מסתפקים בגדר סטנדרטית, לא תצטרכו לעבור תהליך בירוקרטי מורכב. לעומת זאת, ברגע שחורגים מגובה 1.8 מטר או שבוחרים לבנות חומת בטון מסיבית, מומלץ לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולבדוק את הצורך בהיתר רשמי.

במקרים שבהם השטח משופע ויש צורך בקיר תומך, החוק מתייחס לזה כפתרון הנדסי שעשוי לדרוש גם הוא אישור מיוחד, וכמובן – עשוי להקפיץ את עלויות הבנייה ואת מורכבות הפרויקט.

אז מתי באמת צריך היתר?

• אם הגדר גבוהה מ־1.8 מטר.
• כאשר מדובר בהקמת קיר או חומת בטון משמעותית.
• אם הקמת הגדר משנה מהותית את מראה הרחוב או את חזית המבנה.
• במצבים הנדסיים מיוחדים (כגון שיפוע חד בקרקע או קיר תומך).

חשוב לזכור שבכל רשות מקומית יש נהלים והנחיות משלה. לכן, לפני שמתחילים לבנות גדר גבוהה מהרגיל, מומלץ להתייעץ או לבדוק מראש את ההנחיות הרשמיות – זה יכול לחסוך לכם כאבי ראש והוצאות מיותרות בהמשך.

בודק צורך בהיתר בנייה

הזן את גובה הגדר וסוג החומר כדי לקבל הערכה כללית אם דרוש היתר בנייה.

מה עושים כשלא מסכימים? פתרון מחלוקות בנושא גדרות

כשמדובר בגדר משותפת, לא תמיד הכול ורוד – לפעמים המחלוקות עולות על פני השטח (תרתי משמע). הנה כמה תרחישים נפוצים והדרך להתמודד איתם:

1. שכן שבונה גדר חד-צדדית
   
   • אם אחד השכנים הקים גדר על קו הגבול בלי לתאם או לקבל אישור, חשוב שהצד השני ימחה בזמן (כלומר, בתוך מספר חודשים מוגדר בחוק – לרוב מדברים על כ־6 חודשים).
   • אם לא מוגשת התנגדות בזמן, עלול להיווצר מצב של “הסכמה בשתיקה” ולשכן השני יהיה קשה לדרוש מאוחר יותר לשנות או להסיר את הגדר.
   • במקרה שכן כן מוחה בזמן, אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה להריסה או להתאמת הגדר למוסכם על שני הצדדים.
2. שכן שמסרב לשלם
   
   • לפני שרצים לתביעות, תמיד כדאי לנסות הידברות ולהגיע להסכמות בדרכי נועם.
   • אם אין שיתוף פעולה, ניתן להסתמך על סעיף 49 לחוק המקרקעין ולטעון שהשכן מחויב להשתתף בהוצאות ההקמה והתחזוקה של גדר שנמצאת על הגבול המשותף.
   • כאשר סכום התביעה אינו גבוה, ניתן אף לפנות לבית משפט לתביעות קטנות, שם ההליך מהיר יחסית.
   • בהתאם לפסיקה, בעל מקרקעין שלא משתתף בהוצאה הדרושה לתחזוקת הרכוש המשותף נחשב כמי שמפר את חובתו הבסיסית כלפי השכן.
3. גבול שאינו ברור או פלישה לשטח
   
   • במקרים שבהם לא לגמרי ברור איפה עובר קו הגבול, ייתכן שתצטרכו להיעזר במודד מוסמך.
   • אם התברר שבמהלך הבנייה חרגתם לתוך שטח השכן (או להיפך), יש עילה לדרוש את הזזת הגדר, ולעיתים גם פיצויים אם נגרם נזק משמעותי.

טיפ של עורכת הדין חן בוארון טרסיוק:
מומלץ מאוד לתעד בכתב כל הסכמה עם השכן – למשל, הסכם קצר על בניית הגדר ועל חלוקת התשלום. הסכם כזה יכול למנוע המון ויכוחים ולחסוך לכם זמן וכסף בהמשך.

סיכום והמלצות לשכנות טובה

לסיכום, גדר משותפת בין שכנים יכולה אמנם להצית פה ושם ויכוחים, אבל עם קצת הבנה של החוק ותיאום ציפיות מראש – אפשר לחסוך לא מעט כאבי ראש. החוק נותן גב לכל אחד מהצדדים לדרוש גבול ברור והוגנות בחלוקת העלויות, ולכן תמיד מומלץ לדבר עם השכן, להגיע להסכם כתוב ולשמור על תקשורת פתוחה. אם בכל זאת מתעוררות מחלוקות, אל תהססו להתייעץ עם עורכת דין חן בוארון טרסיוק כדי למצוא פתרון שמתאים לשני הצדדים. וטיפ אחרון: בסוף, שכנות טובה שווה הרבה יותר מכל גדר – שיתוף פעולה בתהליך הבנייה יוכל לחסוך לשניכם זמן, כסף וגם כמה כעסים מיותרים בהמשך.